עסלי נ' דרך ארץ הייווייז מנג'מנט קורפוריישן בע"מ ואח'

פסק דין

הקדמה, הצדדים וטענותיהם:

1.תביעה לפיצוי התובע בגין נזקי גוף שנגרמו לו במהלך עבודתו אצל הנתבעת מס' 1 החברה המפעילה את כביש האגרה (כביש 6) (להלן : "הנתבעת"). התביעה הוגשה כנגד הנתבעת, מעסיקתו של התובע וכנגד הנתבעת מס' 2 , חברת הביטוח שביטחה את אחריותה של הנתבעת כלפי עובדיה.

2.ואלה הן טענות התובע; התובע עובד כסייר שתפקידו הוא לטפל במפגעים בקטע מסויים של כביש 6 . תפקידו של הסייר הוא, בן היתר, חסימת נתיב נסיעה, כאשר רכב עוצר בשל תקלה בשולי הכביש, וזאת על מנת למנוע התנגשות בין הרכבים החולפים בכביש לבין אותו רכב העוצר בצד.

3.לטענת התובע, ביום 18.6.2006 במהלך עבודתו, נאלץ הוא לחסום נתיב נסיעה "בשל רכב תקוע בקטע כביש 177 צפונה". לטענת התובע, פעולה זו מתבצעת ע"י ריצה למרחק של מאות מטרים לצורך פיזור "קונוסים" וחסימת הנתיב בו נעצר הרכב. לטענת התובע תוך כדי ריצה סובב הוא את רגל שמאל, חש בכאב ברגל שמאל, שרירי הסובך הפכו ל-"נוקשים" והתובע לא יכל ללכת (סעיפים 3 ו- 4 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובע). עוד מוסיף התובע, כי הוא התקשר לחדר הבקרה של הנתבעת, דיווח כי נפגע וביקש לפנות לטיפול רפואי באופן מיידי, אלא שהנתבעת לא נענתה לבקשתו וביקשה ממנו לטפל באירוע נוסף כשני קילומטרים לפני מחלף עירון בכיוון צפון, ולפיכך פנה הוא לטפל באירוע הנוסף ותוך כדי טיפול באירוע השני, הגיע סייר נוסף שעזר לתובע לטפל באירוע (סעיף 4 לתצהיר התובע)

4.עפ"י טענות התובע, הוא הגיע לביתו בשעות הערב, פנה לרופא משפחה ולאחר מכן בשעה 02:00 לפנות בוקרו של יום 19.6.2006 פנה הוא לחדר המיון בבית החולים "הילל יפה" ולאחר שנבדק ובוצע לו צילום לשוק שמאל, שוחרר לביתו. לאחר שכאביו לא חלפו שב התובע לבית החולים "הילל יפה" ביום 20.6.06 ולאחר בדיקות נמצאה הימטומה באספקט הקדמי של השוק. לטענתו, אובחן אצל התובע צניחת כף רגל והתובע טופל בסד גבס. התובע עבר בדיקת אי. אם. ג'י, אשר הצביעה על נזק עצבי בראש הפיבולה. התובע נזקק לסדרת טיפולים לאור מצבו הרפואי שהלך והתדרדר. התובע טוען, כי נגרמו לו נזקי גוף ונזקי ממון, אותם פירט בתצהיר עדות ראשית מטעמו.

5.באשר לרשלנות הנתבעת והפרת חובות חקוקות על ידה, טוען התובע בכתב תביעתו שתי טענות; הראשונה היא- שהתאונה עצמה אירעה בשל רשלנות הנתבעת, דבר שהתבטא, בין היתר, בכך שהנתבעת לא דאגה להסרת מכשולים ממקום העבודה, לא הזהירה את העובד מפני הסיכונים, לא סיפקה לתובע אמצעי מיגון הולמים ולא העמידה לרשות התובע מקום עבודה בטוח. כן טען התובע, כי הנתבעת הפרה חובות חקוקות ובכלל זה פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש] התש"ל- 1970 וחלק מן התקנות שהותקנו על פיה (ראו סעיף 5 לכתב התביעה).

6.התובע טען טענה נוספת והיא רשלנות הנתבעת לאחר התאונה; לטענת התובע, הנתבעת לא אפשרה לו קבלת טיפול רפואי, ובכך גרמה לנזקיו הנטענים או להחמרה בנזקיו (ראו סעיף 5 (י"ג) לכתב התביעה).

7.התובע תמך את תביעתו בחוות דעת מומחה מטעם ד"ר אלי איסקוב, אשר בדק את התובע וחיווה דעתו כי לתובע נותרה נכות בשיעור 15% בגין נזק לעצב הפרוניאלי בצורה בינונית- קשה ברגל שמאל.

8.הנתבעות כפרו בטענות התובע; הנתבעות כפרו בתאונה עצמה, באחריותן לתאונה וכן בטענות התובע, לפיהן הנתבעת לא אפשרה לתובע לקבל טיפול רפואי וביקשה כי ימשיך לבצע עבודתו. עוד טענו הנתבעות, כי הנתבעת מילאה את כל חובותיה, לא התרשלה ולא הפרה חובה חקוקה. לחלופין, ביקשו הנתבעות לזקוף לחובת התובע אשם תורם מכריע. לעניין הנזק, טענו הנתבעות כי לא נותרה לתובע כל מגבלה וכי התובע מאדיר את נזקיו. הנתבעות צירפו לכתב הגנתן חוות דעתו של פרופ' נורבאי, בגדרה חיווה הוא את דעתו כי לתובע נותרה נכות בשיעור 5% בתחום האורתופדי, עקב פגיעה קלה בעצב הפרוניאלי.

חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט:

9.לאחר שניתנה לצדדים זכות הטיעון לגבי אפשרות מינוי מומחה מטעם בית המשפט, ניתנה החלטתי מיום 23.6.2010 לפיה הוריתי על מינוי מומחה מטעם בית המשפט נוכח הפערים בין שתי חוות הדעת. בהחלטה מיום 24.6.2010, מיניתי את ד"ר אורי גבעון כמומחה מטעם בית המשפט, אשר התבקש לחוות דעתו לגבי נכותו של התובע וכן "לטענתו של התובע אודות העיכוב בקבלת הטיפול הרפואי בסמוך לתאונה. כן יחווה דעתו באשר לקשר הסיבתי בין עובדה זו לנזק שנגרם לתובע".

10.בחוות דעתו חיווה ד"ר גבעון את דעתו כי מצבו הרפואי של התובע מקנה לו נכות בשיעור 10% בגין פגיעה קלה בעצב הפרוניאלי. המומחה הוסיף וקבע, כי אבחון מוקדם של הלחץ על העצב וניקוז ההמטומה שלחצה היה משפר את סיכויי ההחלמה, כאשר מקובל בספרות כי שחרור לחץ מהעצב צריך להתבצע בתוך 24-48 שעות.

המחלוקות:

11.עיון בכתבי הטענות, מעלה כי אלה הן המחלוקות בין הצדדים:

א.האם עיוולה הנתבעת עוולת הרשלנות או הפרה חובה חקוקה, ובכך גרמה לתאונה שאירעה לתובע.

ב.האם הוכיח התובע את טענתו כי הנתבעת לא אפשרה לו לקבל טיפול רפואי והאם קיים קשר סיבתי בין נזקיו של התובע לבין התרשלות זו.

ג.למקרה והתובע יעבור בהצלחה את שאלת האחריות (ע"י הוכחת עוולה כאמור בשתי השאלות דלעיל), נעבור לשאלת הנזק.

12.נדון בשאלות הנ"ל לפי סדרן.

הראיות